החלטה בתיק ת"א 16350-06

ביום 26.12.11 ניתן פסק דין המורה על קבלת תביעתו של התובע בגין נזקי גוף על פי חוק הפלת"ד. במסגרת פסק הדין נקבע, בין היתר, כי כושרו התעסוקתי של התובע עומד על 25% מן השכר הממוצע במשק, ונכותו הרפואית הועמדה בהתאם לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט על שיעור של  20%.

הוגשו בקשות מטעם שני הצדדים לתיקון פסק הדין. שני הצדדים טענו בבקשותיהם כי הנתון שנקבע בפסק הדין כשכר הממוצע במשק בניכוי מס הכנסה הינו שגוי. לכך נתווספה בקשת הנתבעת לתקן את ניכוי תקבולי המל"ל על שום טעות שנפלה בחישוב שערכה בסיכומים שהוגשו מטעמה.

אכן נפלה שגגה בנתון שנקבע כשכר הממוצע במשק בניכוי מס הכנסה. על כן, אני מקבל את הנתון הנטען על ידי ב"כ התובע, בהתאם ללוח 4.1 מפרסומי הלמ"ס, לפיו השכר הממוצע במשק נכון לעת מתן פסק הדין הינו 8,612 ש"ח. כפועל יוצא מכך הרי שבסיס השכר של התובע הינו: 2,153 ש"ח (רבע מן השכר הממוצע במשק).

עם זאת, אין מקום לתקן אלא את הסכום שהוקצב להפסדי שכר העתיד של תובע. זאת, משום שחישוב הפסדי שכר העבר של התובע על פי בסיס השכר המתוקן כאמור לעיל ובצירוף ריבית כחוק, מניב תוצאה דומה לזו שנפסקה בפסק הדין בגין ראש חיוב זה.

לעניין הפסדי שכרו של התובע לעתיד, אלו כומתו בפסק הדין לכדי 104,297 ש"ח ולאחר חישוב על פי בסיס השכר המתוקן (במקדם היוון מחזורי 289.7143), אעמיד את סך הפיצוי המתוקן על סך של 124,750 ש"ח.

באשר לבקשת הנתבעת לתקן את ניכוי תקבולי המל"ל כך שאלו יועמדו על סך של 259,879 ש"ח על שום טעות שנפלה בסיכומים שהוגשו מטעמה, דינה של בקשה זו להידחות. מלכתחילה, ובאופן שאינו מתיישב עם יישום הלכת פרלה עמר, ביקשה הנתבעת לנכות אך 10% מתקבולי המל"ל- ובסך הכל: 59,772 ש"ח. סכום זה בו נקבה הנתבעת בסיכומיה הוא שנוכה בסופו של יום, כבקשתה, ואין המדובר בטעות בפסק דין כלשונה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 

כפועל יוצא מן האמור לעיל, סכום הפיצוי המתוקן בגין הפסדי שכר לעתיד הינו 124,750 ש"ח. יתר ראשי החיוב שנקבעו בפסק הדין נותרו בעינם.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ב, 6 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: